פרק שלישי - צבע, מבנה וגנטיקה

משתמשים בהצלבה כדי לשפר חיוליות וחוזק. הכוונה לזיווג של כנרים שונים ולא להכלאה של זנים שונים. בדרך כלל בהצלבה מאבדים את הצבע או סימנים בדור הראשון, אך ניתן להחזיר אותם בדורות של גידול קו. תזכור לרשום את מהלך העונות. תזכור שיש רק דור אחד לשנה מכנרים, אבל אם אתה מכריח אותם לעשות יותר בצורה מלאכותית, זו טעות הכי גרועה שתוכל לבצע.

הכלאות

הבסיס לכל סוגי הכנרים זה הכנר הבר Serinus Canarius מכמה איים צפון מערבה מיבשת אפריקה. בנוסף, עוד זנים באותה משפחה ((Carduelinae של הפינקים (Fringillidae) נותן למגדל ציפורים קטנות קרובי משפחה לזווג עם כנרים. צאצאי זיווגים כאלו נקראים הכלאות או פרדות - תלוי אם הם פוריים או לא. תשווה אותם לזווג של סוס וחמור שנותן פרד לא פורה.

בין הציפורים שמכלאים עם הכנר יש הירקון, חוחית, אדמון ופרוש, וכו'. במקרה של ההודד סיסקין, המאמץ נעשה לייצר את הכנר האדום. במקרה של הירקון ופינקים מזמרים אחרים, "הפרדות" נוצרו כי מגדלים מעריכים את השיר שלהם למרות שהנקבות עקרות. הכנר המתורבת ומשפחתו בבר נקרא (Serin). בבר הם אוכלי זרעי עשבי בר. הסיסקין חי מזרעי צמחים ועצים. בשבי כולם אוכלים אותו מזון.

בטבע אין הרבה להוסיף בלי להזכיר את היוצא מן הכלל. דוגמא קלאסית של יוצא דופן בקשר להכלאות עקרות נמצא בזווג הכנר עם ה"הודד סיסקין"( בסביבות 1935), הכלאה פורייה מזיווג כנר עם הסיסקין בדרום אמריקה. כנרי פקטור אדום הם התוצאות מהזיווג הזה. רק 75% מהביצים בוקעות בזיווג הנ"ל, ורק הזכרים יהיו פוריים בשלש הדורות הראשונות. כך הושג הציפור האדום הכסוף. היום מעט מגדלים מתחילים מהתחלה, אלא מעדיפים לרכוש את הפקטורים האדומים כדי לשפר את הקו שלהם.

צבע ומבנה (טקסטורה) הנוצה

לכנר בבר יש צבע ירוק בסיסי, ז. א. הרקע הוא צהוב. מזה, דרך מוטצייה, אנו מגיעים לצבע עם רקע לבן. צהוב עם הסיסקין נותן לנו אדום. כך שיש לנו 3 צבעי רקע:

1. צהוב שבא מהירוק בבר דרך מוטצייה

2. לבן – מוטצייה מהצהוב

3. אדום – תוצאה של הכלאה

עכשיו נתבונן במבנה:

1. צהוב – נוצה קצרה, קשה ועשיר בצבע

2. בף (גס) - נוצה ארוכה רק עם פחות צבע

ציפורים עם רקע צהוב יכולים לשאת נוצות צהובות (עדינות) או בף (גס). גם ציפור לבן יכולה להיות צהוב או בף. כנר פקטור אדום עם נוצות בף נקרא "פרוסטד" (אדום עם לבן בקצה).

בלי קשר למטרות הזיווג (לשיר, צבע. וכו'), כמתחיל תמיד תזווג סוג נוצה צהוב לבף, בכל זיווג. זה לא חשוב איזה מין נותן איזה מבנה נוצה. רק אל תזווג צהוב עם צהוב או בף לבף. שני הורים בעל נוצות בף יתנו גוזלים עם נוצות בף כפול, אלו לא רצויים כי הם פלומי מדי. שני הורים צהובים מוצאים חלק מהגוזלים עם נוצה צהוב כפול, גם זו אינה רצוייה כי הנוצות הדוקות מדי והכנר נראה רזה.

דרך אחר להתחיל כדי שלא תתייאש מהר מדי זה להתחיל עם מוטצייה ידועה ומבוססת כמו הליזרד (Lizard). תישאר עם זה 3 שנים ואז תחליט אם אתה רוצה להתמחותך בכנרים צבעוניים. המבחר הוא עצום. עתה נבדק את העקרונות הגנטיות מתחת לצבעים החיצוניים.

גנטיקה

מבנה (טקסטורה) הנוצה

כאן נסביר מה לצפות מתי שמזווגים צהוב לבף כמבוא להמשך.

אותיות מסמנות את מבנה הנוצה:

Y זה צהוב

B זה בף

לכל כנר יש שני גנים – אחד מכל הורה.

Y (צהוב) הוא שולט (דומיננטי). על הבף הרססיבי.

כנר צהוב יכול להיות Yb. ה-Y הגדול שולט על ה-b הקטן. זאת אומרת שלכנר הזה יש נוצות צהובות (פקטור אחד) ונושא את הפקטור הבף שיוכל למסור ל-50% מהדור הבא. הכנר עם נוצה צהוב יכול להיות גם YY – זאת אומרת צהוב נקי, או הומוגנטי. הציפור היא חסרה פלומיות ואכן לא רצויה.

לציפור בף טהור כותבים bb . בגלל ש-"b" רססיבי ל "Y” (צהוב) זה לא תמיד ברור שאחד מהגנים הוא b. יש מגדלים שמאמינים שזיווג של bb (בף כפול) ציפורים משך דורות יגרום לגושים כתוצאה מנוצות שגדלות פנימה. הנה התוצאה של בף עם בף"

התוצאות הן כנרים bb – בף פקטור כפול ולא רצוי.

גם זיווג Y ייתן YY. צהוב פקטור כפול:

בוא נבדוק כנר הטרוזיגוטי Yb מזווג לבף bb:

התוצאות הן שני גוזלים רצויים Yb ושניים bb.

עכשיו הזיווג הוא Yb לYb – (צהוב נושא בף x 2):

50% Yb הרצוי, 25% YY – שניהם לא רצויים.

הזיווג האחרון האפשרי ולא כל כך רצוי הוא YY x Yb:

50% רצויים Yb (צהוב + בף) ו-50% לא רצוי YY (צהוב פקטור כפול).

עוד צעד בלימוד גנטיקה – ירושה דומיננטי: אפשר להפגין בתחונת הכתר. הכתר הוא דומיננטי – נקרא לזה C. ראש רגיל זה רססיבי, נקרא לזה p. כנר רגיל זה pp, ו Cp זה כנר עם כתר.

50% עם כתר Cp.

30% רגילים pp.

עד כאן הכל טוב, אבל CC זה כבר מוגזם כי מנה כפולה של C גורם, בדרך כלל, למוות. אז המגדל חייב לזווג כתר לרגיל ולא כתר לכתר. ככה זה נראה שמזווגים כתר (C) לכתר (C)

25% CC, הגוזל ימות בביצה או מייד אחרי בקיעה.

50% יהיו כתר בריאים (Cp).

25% כתר רגיל (pp).

בוא נתבונן בצבע שנקרא קינמון או חום כדי להבין איך קינמון משפיע על הפיגמנט של המלנין (הגוון של הצבע הכהה). לזכר יש שני קרומוזונים זהים בכל תא בגופו. תקרא לקרומוזונים האלו X ואז הזכר הוא XX.

נקבה היא נקבה כי יש לה רק X אחד, זה קשור בגרעין של התא לקרומוזון, שנקראים y. כך נקבה היא xy כאשר אנו מדברים על מין ותכונות אחוזת מין. שימו לב איך חצי מאוכלוסיית החיות יוצאים זכרים והשאר נקבות. נתחיל עם זכר xx ונקבה xy.

התוצאות הן 50% זכרים ו 50% נקבות.

עכשיו בצבע קינמון הקרומוזון x (מין) גם נושא את תכונות הקינמון. לנקבה יש רק x אחד. שום קרומוזון אחר משפיע עליו. אם יש גן קינמון על אותו קרומוזון היא תהיה קינמון, אם אין אז היא לא יכולה להיות קינמון. נקרא לצבע הטבעי ירוק(למרות שהיא הרכב של צהוב עם פיגמנט של חום ושחור). לירוק יש עין שחור. לקינמון יש עין אדום מתי שהוא צעיר והופך בהתבגרות לחום. לזכר יש 2 x קרומוזונים. הקינמון רססיבי לירוק, כדי שהזכר תהיה קינמון הוא חייב גן לקינמון על 2 קרומוזומים. אבל אם יש לו רק אחד אז צבעו יהיה לפי צבע הגן הדומיננטי.

הנה כמה זיווגים ותוצאותיהם:

1. זכר קינמון לנקבה קינמון – 100% קינמון.

2. זכר ירוק טהור לנקבה קינמון – כל הזכרים יהיו ירוקים עם אפשרות לתת קינמון לדור הבא. כל הנקבות תהיו ירוקות טהורות.

3. זכר ירוק נושא קינמון (האמא שלו הייתה קינמון) לנקבה ירוקה – 50% מהנקבות תהיו קינמון – ו-50% ירוקות. 50% של הבנים יהיו נושא קינמון. כולם יהיו בצבע חיצוני ירוק.

4. זכר קינמון לנקבה ירוקה – כל הבנים יהיו ירוקים נושאי קינמון. כל הנקבות תהיו קינמון טהור.

האפשרויות פועלות בכל גן אחוזת מין. קח בחשבון שחלק מהגנים אחוזת מין יכולים לגרום למוות.